טרוט

טָרוּטm., טְרוּטָה f. 1) (cmp. טָרַד) bleared, dripping and dim; (oth. opin. half-closed; Rashi: round.Pl. טְרוּטוֹת. Tosef.Bekh.V, 3 עיניו ט׳ Var. (ed. Zuck. ת׳); Bekh.44a (expl. הצִירָן, cmp. Targ. Y. I Gen. 29:17) עיניו ט׳ Ar. (ed. ת׳). Taan.24a עיניה ט׳, opp. יפות. Sabb.31a ת׳. Snh.107b (in a passage omitted in later eds.) עיניה ט׳. 2) (v. טִרְטֵט) straight-lined, abruptly ending, v. תָּרוּט.